תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 49 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 49 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.
תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזות ראשונה בראש העמוד: ההזדמנות האחרונה של הליכוד
משך שנים הלך הליכוד והתנוון 'בזכות' הפריימריז, שתחת הסלוגן "מפלגה דמוקרטית" דרדר לתהומות הסכלות את רמת חברי הכנסת שלו ושריו, גרם להתבהמות רבתי של הפוליטיקה הישראלית, והפך את חברי הכנסת לשליחיהם של בעלי ההון שמממנים אותם.
רמתה הנמוכה באופן חסר תקדים של הממשלה הנוכחית, וחוסר יכולתה לעבוד יחד, בצד הקמת מפלגה ימנית אלטרנטיבית, עלול לגרום לו לאבד את מעמדו כמפלגת שלטון ולהעלות ראש ממשלה ימני ממפלגה חדשה.
הזמן לרפורמה רבתי הוא ממש עכשיו. אחרת... הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי!
* * *
כרזה שנייה: לראות את מספידי דוד לוי, ולהרים גבה
דוד לוי ז"ל בוודאי מתגלגל מצחוק שם למעלה... חלק מאלה שמספידים אותו בדמעות תנין, הם אותם אנשים שהמציאו בעבר את 'כל בדיחות דוד לוי', ביזו אותו, הלעיגו אותו, ובנו לו תדמית של מטומטם.
למה? כדי שלא יגיע למעלה. הוא בטח זוכר איך ביזו באותה שיטה את מנחם בגין ("רוצח!!"), והיום הם מפארים ומרוממים אותו.
ומה אפשר ללמוד מזה? שמנהיגי הימין הופכים לגיטימיים, רק כשהם מתים...
כרזה שלישית: לא היה פוליטיקאי שביצע השמדת ערך עצמית מהירה כל כך כמו יאיר לפיד
יאיר לפיד הוא אחת הדמויות המרתקות בפוליטיקה הישראלית. הוא עבד קשה ובחריצות. עמדו לרשותו מוחות אסטרטגיים צוננים והוא עשה בהם שימוש מרשים. הוא בנה מפלגה לתפארת, והתבסס בצמרת הפוליטיקה הישראלית. הוא אפילו הבין כשהגיע לפוליטיקה, כי בחיים צריך לפעמים גם לוותר, ללכת לאחור ולהמתין לשעת כושר, והפגין יכולת פוליטית ווירטואוזית בהקמת ממשלת השינוי.
אבל אז, החלו הסדקים להיווצר מבפנים ומבחוץ. החל קמפיין להפיכת 'יש עתיד' ל"מפלגה דמוקרטית" ולהנהגת פריימריז, וחברים בתוך המפלגה החלו לגדל ציפיות. ולפיד, במקום להצהיר ציבורית כי לא ייתן יד לפריימריז המשחית - שאחראי למה שקרה למפלגת העבודה ולליכוד כאחת - הגיב בתחילה בחוזקה (עפר שלח) ואח"כ נעתר לסוג של 'פריימריז', ויצא ממנו בעור שיניו.
הוא איבד את זה סופית, בחודשים הספורים שבהם עלה לראשות הממשלה, ובעיקר בתקופת המחאה. זאת, לשמחת ערוץ 14, שהפך אותו ל'כוכב' נלעג, בתוכנית 'הפטריוטים'.
האם יצליח להשתקם? ברגע זה נראה שעתידו מאחוריו. אבל מי יודע?
כרזה רביעית: דף הטוויטר של Judeoespañol: אם היו מחלקים את פרס ההגחכה העצמית של השנה...
הזוכה במקום הראשון היה, ללא ספק, יאיר לפיד, שהצליח לבצע השמדת ערך עצמית מדהימה השנה! הוא יצטרך להחליף יועצים אסטרטגיים ויזדקק למיתוג מחודש. האם זה 'יעבוד' לו?
כרזה חמישית: בני טוכפלד ב'ישראל היום': השמדת הערך העצמית של בני גנץ
"... בני גנץ פרש מהממשלה לאחר שהבין שאינו יכול... להרשות לעצמו ירידה נוספת בסקרים. במשך רבע שעה, כולל שלב השאלות, ניסה גנץ להוציא אמירה קוהרנטית אחת מפיו שתסביר מדוע הוא פורש עכשיו. על מה ולמה, וכשל כישלון חרוץ... הרי רק לפני חודשיים וחצי הודיע כי הוא מתנגד לצירופו של גדעון סער לקבינט המלחמה כי "לא צריך לתקן מה שאינו מקולקל", והערב פתאום הכל אבוד.
מה קרה בחודשיים וחצי האחרונים? הצפון הופקר? זה כבר 8 חודשים. חמאס לא הוכרע? זה כבר מ-7 באוקטובר. אין עסקת חטופים? הרי מי כמוהו יודע שמדינת ישראל מגמישה את הצעותיה עד לגבול - שיהיו שיכנו זאת גבול ההפקרות ממש - ועדיין חמאס מסרב.
אבל יש דבר אחד שהתקלקל, שעליו גנץ לא יכול היה לדבר: מצבו הפוליטי. גנץ רצה לפרוש כבר מזמן. אבל המלחמה נמשכה ועסקאות חטופים לא הפסיקו להיערם על השולחן. בעיניים כלות ראה את המנייה שלו צונחת אבל לא הצליח לצאת בזמן כדי לממש אותה בשיאה. הפרישה היום היא מזעור נזקים. הצניחה כבר החלה. היא כנראה רק תיגבר."
כרזה שישית: פרופ' ירון זליכה: למונופולים יש זכויות מסתבר. לציבור אין!
ישראל היא במקום הראשון ביוקר המחיה, וזה עוד לפני שמוסיפים את מחירי הדיור.... לאחרונה התבטאה כב' השופטת וילנר בנוגע לאחת הפסיקות התמוהות של בית המשפט העליון, שקבע (ללא סמכות, כרגיל) ש'למונופולים יש זכויות' (ראו כתבת גלובס בתמונה למטה).
בישראל יש חוק שאותו העתקנו, מילה במילה, מתוך החקיקה באיחוד האירופי. זהו חוק שמגביל את זכויותיהם של מונופולים ואוסר עליהם לגבות מחירים מופרזים, שמגלמים רווח בלתי סביר (וקיימים לכך מבחנים). כנסת ישראל אימצה כאמור את החוק, אבל הממשלה, רשות התחרות והגופים האחרים נמנעו מלאוכפו (מעניין למה...).
כאשר אנשים כמוני איתגרו את חוסר האכיפה ותבעו מונופולים - כמו תנובה וקוקה קולה - על בסיס החוק הזה, ניסה ביהמ"ש 'למרוח' את התביעה כמיטב יכולתו, במשך שבע שנים. כשהתבררו העובדות ואי אפשר היה למרוח יותר, החליט בית המשפט בפסח 2023, שהחוק לא מתאים לנו והם מבטלים אותו הלכה למעשה, מרוקנים אותו מכל תוכן ומוסיפים לו מבחנים שאין באירופה, כדי להופכו לאות מתה. נימוקיו של ביהמ"ש לריקון החוק מתוכן ממש אינם ברורים. שהרי, החוק אינו סותר חוקי יסוד, הליכי החקיקה היו נאותים, הוא לא סתר את עילת הסבירות, והוא אפילו לא פוגע בדמוקרטיה (שהרי הוא הועתק מחוקי האיחוד האירופי הדמוקרטי).
לאחרונה סיפרה לנו השופטת וילנר, בכנס לשכת עורכי הדין, את הסיבה לכך שהחוק רוקן מתוכן: לטענתה, גם למונופולים יש זכויות! (לצרכנים כנראה אין...). אבל הזכויות הללו הוגבלו ע"י הכנסת בישראל כמו במדינות אירופה. אז מה גורם לבית המשפט להעניק זכויות למונופולים על חשבון הצרכנים, שהכנסת והאיחוד האירופי לא נתנו להם? מכוח מה?
האם זה בגלל שהגוורדיה העליונה של בית המשפט העליון מחוברת בטבורה לאליטת ההון? פעם אחר פעם הוא מגן על המונופולים ועל הבנקים ועל היבואנים הבלעדיים. הוא רומס את חוקי התחרות של הכנסת שנועדו להגן על הצרכנים. הוא ממציא זכויות שאין לבנקים ולמונופולים על גבו של הציבור, והזכויות שהוענקו לו ע"י הכנסת. הוא עושה זאת לא רק בחוסר סמכות, אלא גם תוך סתירה של העקרונות שהוא בעצמו קבע.
כרזה שביעית בדף הטוויטר של מני אסייג: כדאי לשים לב גם לזירה אחרת (העיקרית?) במלחמת העולם השלישית...
טמפרטורת המים בים סין, שאותו תובעת המעצמה הסינית לעצמה, עולה והולכת!
כרזה שמינית: נרנדרה מודי נבחר לכהונה שלישית. האם עתה, תואט נסיקתה של הודו כמעצמה עולמית?
'דמוקרטיה במיטבה' מגבילה כהונה של מנהיג לשתי קדנציות בלבד. בראשונה הוא שוקד על הטווח הקצר כדי להיבחר שוב. בשנייה הוא משקיע בטווח הארוך כי הוא דואג למורשתו ואין לו בעיה לאבד פופולריות. בנוסף, הוא מגדל יורש כדי לוודא שלא 'ילכלכו' עליו בלכתו.
אם אין הגבלה על מספר הקדנציות, מוכוון המנהיג כל העת לטווח הקצר, לשם ביסוס שלטונו. כל אדם שבולט בסביבתו מורחק, כי בהיעדר יורשים פוטנציאלים, מעמדו מתחזק. ואז, הסטגנציה אוכלת בממשלו בכל פה. התוצאות בהתאמה.
מודי הצליח בשתי קדנציות להפוך את הודו למעצמה עולמית. ומה עכשיו? האם הקדנציה הנוכחית תאושש את התיאוריה? האם תסתור אותה?
כרזה תשיעית: חייבים להתנות אזרחות בהצהרת נאמנות!
בחסות מדינת ישראל ומדיניות האפלייה המתקנת - ופעמים רבות על חשבון לוחמי צה"ל שאין להם מקומות בפקולטה לרפואה ולרוקחות - סטודנטים ערבים נצפו יוצאים מטקס סיום תואר ראשון במכללת הדסה בשירת ההמנון. כך, מגזרים שלמים נופלים לידיה של קבוצה אירידנטית, שאינה מסתירה את רצונותיה הלאומיים, וביום מבחן נגלה שחיינו על פי קונספציה נוספת...
הדמוקרטיות המערביות, ואנחנו בתוכן, לא תשרודנה ללא הצהרת נאמנות לכל, שהפרתה תגרור ביטול אזרחות וזכויות נלוות!
- המאמר הרלוונטי: יעקב לחר: אירידנטה – כשמרגישים חלק מלאום אחר…
כרזה עשירית: דווקא ניצחונו של דונלנד טראמפ בעימות עם ביידן עלול עוד להתגלות כניצחון פירוס, שיקח ממנו את הנשיאות בבחירות נובמבר
עוד לפני שתמה ההתמודדות החלו 'זעקות השבר' של הפרשנים הדמוקרטיים שחייבים להחליף את ביידן ולמצוא מועמד אטרקטיבי אחר, וכלי תקשורת שמאליים שעד לעימות הסתירו והכחישו את מצב הנשיא, מתחרים ביניהם בביטולו. רפובליקנים רואים בכך אות לניצחונו של טראמפ, אבל מי שמכיר טוב יותר אסטרטגיה פוליטית חייב לחשוד, האם ההיסטריה הזו מתוזמנת בכוונת מכוון.
מאחורי מסך העשן הפוליטי, הנשיא האמיתי מאחורי ג'ו ביידן, הוא ברק אובמה ששולט ביד ברזל במפלגה הדמוקרטית, ומנהל את המדיניות בעזרת צוותו הפרוגרסיבי, הממוקם בתפקידי מפתח בממשל. הוא היום בשיא כושרו, ואין לו שום כוונה לאבד הכל לטראמפ בגלל שהמועמד שלו בעייתי.
רק שלא מקובל להחליף נשיא מכהן, אלא אם הוא חפץ בכך. איך גורמים לו לפרוש? מבקשים באופן חריג להקדים את הפריימריז לפני קבלת המינוי הדמוקרטי כמועמד לנשיאות. עתה מתחיל מסע צרחות ה'גוועלד מפסידים', שיאלץ אותו לפרוש. ואז, מביאים לוועידה הדמוקרטית מועמד רענן, ובחודשים עד הבחירות, בעזרת 'תקשורת צורבת תודעה', הוא יעוצב ויתקבל כמושיע.
אבל מי יודע? אנחנו עושים תוכניות ואלוהים צוחק...
[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף, הכרזות (הפוסטרים) על פוליטיקה, צבא ומדינאות.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבה על הפריימריז ככלי המשחית של הפוליטיקה הישראלית.
- אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.
- הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.
- אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
- אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2020), אוסף, הכרזות (הפוסטרים) על פוליטיקה, צבא ומדינאות, ייצור ידע, 10/12/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), הפריימריז הוא כלי המשחית של הפוליטיקה הישראלית, ייצור ידע, 3/9/19.
- פנחס יחזקאלי (2015), מיתוג, , ייצור ידע, 24/10/15.
- פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
- פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.